את בעלי הדירה ליוויתי עוד לפני הרכישה, בשלב ההתלבטות בין דירות שונות שהוצעו למכירה במגדל.
הפור נפל על דירת 5 חדרים בקומה ה-42.
הדירה פונה מערבה, אל נוף רחב ידיים של הים ושל העיר. כבר עם הביקור הראשון בה היה ברור לבעלים ולי שברצוננו להדגיש את היותה אי של רוגע ונעימות בתוך הכרך הסואן.
כל בחירה עיצובית, אם כן, בוצעה בשאיפה ליצירת הרמוניה בכל אחד מחללי הדירה וזרימה נינוחה ביניהם. את המטרה הזו השגנו בין היתר באמצעות הקפדה על עקביות של חומרי הגמר בחללים הציבוריים, בחדרי הילדים ובחדר ההורים. הרצפה, לדוגמה, עשוי עץ אלון אירופי (שטרייף), אשר משמש גם בכמה מפריטי הנגרות (למשל ידיות הארונות בחדרי הילדים והמשטחים בפינות העבודה).
האזור הציבורי כולל סלון החובר אל המרפסת ויוצר שני חללי אירוח, פנימי וחיצוני, וכן מטבח שעבורו נבחרו חומרי גמר בגוון שמפניה חמה. גוון זה משתנה במהלך היום בתואם עם שינויי האור החיצוני ותאורת הפנים.
חדרי הילדים תוכננו במחשבה על נוחות האחסון והסידור, וכמוהם גם חדרי הרחצה.
בחדר השינה של ההורים, גב המיטה חוצץ בין המרחב המשותף לבין חדר הארונות. כך נוצר חלל המאפשר הן פרטיות והן שהייה בצוותא. על קיר חדר השינה נקבעו מראות צרות וארוכות המשקפות את העיר ומכניסות מעט מן החוץ גם פנימה.
מראות (עגולות) שימשו גם בחיפוי הקיר במבואת הכניסה אל הבית, ומבטיחות כי נוף העיר יעטוף את בני הבית גם בתוך השקט שבין הקירות, אל מול הים.
צילום: איתי בנית